אתה יצרת אותי!!!!
שבוע שעבר נפתר יהודי יקר שבעלי מכיר טוב.
למחרת, שלושה ישראלים הותקפו על ידי מחבלים, יימח שמם…
למה?? מתי כל זה ייגמר ????
לפעמים אני מרגישה שהכל חסר משמעות, חסר טעם …
למה אלוקים נותן לזה לקרות?? ומתי המשיח יבוא כבר???
לפעמים אני תוהה למה אני מתעוררת ומתחילה לרצות את משיח שמתרחשות טרגדיות.
אני מנסה לרצות ולהשתוקק לגאולה גם כשהחיים שטופי שמש וחייכניים.
אני רוצה שיופי, אושר וחיבור לאלוקים ולאנשים שאני אוהבת, יהיו קריאות ההתעוררות שלי …
אני ובעלי חשבנו, תוך כדי הכאב, האם יכולנו לעשות משהו? האם היינו צריכים לשים לב יותר? לעבוד יותר?
והאחריות הזו חונקת אותך. זו אשמתך, זאת את. את צריכה לעשות טוב יותר, את צריכה להתנהג טוב יותר.
הבוקר הקשבתי להרצאתו של הרב מניס פרידמן. ופתאום זה קפץ לי.
אנחנו לא צריכים שום דבר. אלוקים ברא את הצרכים שלנו, ולכן הוא צריך שנעשה את כל הדברים האלה.
העולם לא מסתובב סביבי.
אלוקים שם אותנו כאן. אלוקים צריך שנבנה עבורו בית, פה, בעולם הזה. אלוקים רוצה שנעבוד על עצמנו. ואלוקים ברא את העולם הזה, ונתן לטרגדיה הזו לקרות. ולמרות שאני לא מבינה למה, ועדיין מרגישה כאב עצום, אני יודעת שזו האחריות שלו לפענח את זה. זה העולם שלו והוא ברא אותנו ואת כל היופי והכאב הזה … הוא יוציא אותנו מתוך זה, דרך זה,ומעל זה.
אני מרגישה הקלה. הקלה מהאחריות, הקלה מהצורך להיות מושלמת. להיות זאת שתציל אחרים.
עכשיו, אני רק מנסה לעזור לו. אני רוצה להפוך את העולם הזה לבית בשבילו, כי הוא רוצה, אני רוצה לעשות את מה שהוא צריך שאעשה. לתת לו.
לכן, אני אגיד משניות כדי לעזור לרומם את הנשמות היפות האלו שאיבדנו, ואמשיך לעבוד, אמשיך לתת; לאלוקים ולכל מי שאוכל. ואני אבכה, ואחייך, אכתוב, ואעשה כל מה שאני יכולה כדי לתקן את עצמי, את מקומי בעולם הזה, ולעזור להביא את משיח במהירה בימינו אמן.